פסק-דין בתיק ע"א 42956-10-10

השופטת רות לבהר שרון

בפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט ירון בשן) שניתן בת.א. 69024/04, ביום 24.07.10, במסגרתו נדחתה תביעת המערערים להכיר באירוע במסגרתו נפגע המערער 1 כתאונת דרכים.

העובדות ופסק דינו של בית משפט קמא

1.         בפני בית משפט קמא אוחדו תביעת מערער 1, ירון סולימן (להלן: "המערער"), לפיצוי בגין נזקי גוף לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד), ותביעת השיבוב שהגיש מערער 2, המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל"), כאשר לטענת המערערים יש לקבוע כי האירוע בו נפגע המערער הינו "תאונת דרכים" כהגדרתה בפלת"ד. הדיון פוצל ובית משפט קמא דן תחילה בשאלת החבות.

2.         על פי גרסתו, נפגע המערער כאשר בעת שעמד בסמוך לאופנוע של מר אלפרון (להלן: "האופנוע של אלפרון" או "האופנוע המבוטח"), שהינו לקוח קבוע בחנותו, מתוך כוונה להזיז את האופנוע קרוב יותר לחנותו, ארע פיצוץ באופנוע אחר שעמד במקום (להלן: "האופנוע הממולכד"), זאת כשהמפתח כבר הוכנס על ידו למתנע. הפיצוץ גרם לפיצוץ באופנוע של אלפרון, כאשר בעקבות זאת נפצע המערער (ראו תמונה שצורפה כנספח 2 לתיק מוצגי המערערים). יצוין, כי על פי עדותו בבית המשפט, המערער לא הספיק להתניע את האופנוע של אלפרון בעת שהתרחש הפיצוץ, אם כי נשמעו גם גרסאות אחרות בעניין זה.

האופנוע של אלפרון בוטח על ידי משיבה 1, המגן חברה לביטוח בע"מ (להלן: "המגן").

3.         בית משפט קמא ציין כי המערער השמיע מספר גרסאות לאירוע, כאשר המשיבות טענו כי יש להסיק מגרסאותיו השונות של המערער כי הפיצוץ ארע בעת שהמערער ניסה להזיז את האופנוע הממולכד, או לכל הפחות בעת שנשלח להזיז את האופנוע של אלפרון, מתוך מודעות לאפשרות שהאופנוע הסמוך ממולכד. בית משפט קמא ציין כי עדותו של המערער היא עדות יחידה של בעל דין, וכי "בעניין זה הספקות רבים, אך לשם ניתוח האירועים ניתן להתייחס לגרסה שהושמעה בבית המשפט [הגרסה המתוארת לעיל - ר.ל.ש] כאל תיאור עובדתי מדויק של האירוע".

4.         עוד יצוין, כי על פי חקירת המשטרה האופנוע הממולכד מולכד מתוך מטרה לפגוע במי שאמור היה להשתמש באופנוע של אלפרון.

5.         בפני בית משפט קמא עמדו שתי חוות דעת. על פי חוות דעת המומחה מטעם המערערים, מר סלוצקי, הפיצוץ באופנוע הממולכד גרם לפיצוץ ולהתלקחות רכיבים כמו מערכת הדלק, השמן ההנעה והחשמל באופנוע של אלפרון, והמערער נפגע מרכיבים אלה, כאשר לדידו בעת הפיצוץ עמד המערער בין האופנוע של אלפרון לבין חלון הראווה של חנותו, בעוד שעל פי עדות המערער הוא עמד בין שני האופנועים. לעומת זאת, המומחה מטעם המשיבות, מר היינה, סבר כי המערער נפגע מפיצוץ האופנוע הממולכד בלבד, בעוד שהפגיעה באופנוע של אלפרון היא בעיקר מסוג של התכה וחום כתוצאה מהפיצוץ באופנוע הממולכד, ומעט סימני בעירה, וכי הפגיעה של המערער איננה כתוצאה מהתלקחות רכיב כלשהו באופנוע של אלפרון, הוא האופנוע המבוטח. לדידו, אין זה סביר שמיכל הדלק של האופנוע של אלפרון אכן בער, שכן אילו אכן היה מתלקח רכיב כזה או אחר באופנוע של אלפרון, הרי שהנזק שהיה נגרם לאופנוע זה היה גדול בהרבה והוא היה מושמד כליל.

5.         בית משפט קמא, לאחר שבחן את הגדרת תאונת דרכים בחוק הפלת"ד, קבע כי המערערים לא הוכיחו שדווקא התלקחות רכיבים באופנוע המבוטח הם שגרמו לנזקי המערער, ולא הביאו לשם כך מומחה שיעיד על מבנה האופנוע, היכן באופנוע נמצא מיכל הדלק והשמן שכביכול התלקחו וכדומה.

בית המשפט ציין כי יש להיזהר במשקל שמייחסים לחוות דעת המומחים משני הצדדים, שכן הם לא בחנו את זירת האירוע או את שרידי האופנועים, אלא הסתמכו על תצלומי עיתונות בלבד, כאשר הצלם לא הובא לעדות, ויש לזקוף זאת לחובת המערערים, שעליהם נטל ההוכחה.

יחד עם זאת, קיבל בית המשפט את הערכת המומחה מטעם המשיבות וקבע כדלקמן:

"האופנוע הממולכד התפוצץ. בעירתו הפיקה חום, אשר גרם לפגיעות חום ולשריפות קטנות באופנוע המבוטח. יתכן שסימני השריפה באופנוע זה הם תוצאה של שפיכת דלק בוער מהאופנוע הממולכד על המדרכה, או מפגיעת חלקים בוערים שהועפו. אין זה סביר כלל, שבאופנוע המבוטח בערה אש חזקה, אבל לאחר כחמש דקות בעירה (עד שהגיעו מכבי האש) היא עדיין לא גרמה באופנוע זה נזקים חמורים יותר מהנזקים שנראים בתמונות".

עוד קבע בית המשפט כי בעת הפיצוץ עמד המערער בין שני האופנועים, עם הגב לאופנוע הממולכד, וכי על פי התמונות של האופנוע המבוטח ברור כי לא התרחש בו כל פיצוץ.

בית המשפט סיכם קביעותיו כדלקמן:

"התובע ניגש אל האופנוע המבוטח, שאותו התכוון להזיז ממקומו. חזית גופו ופניו פנו אל חלקו הקדמי של אופנוע זה. משמאל לאופנוע זה ובערך מאחורי גבו של התובע ניצב האופנוע הממולכד ובו התחולל הפיצוץ. האופנוע שהתפוצץ הושמד ואילו האופנוע המבוטח רק ספג חלק קטן יחסית מהרסיסים והלהבה. גל ההדף, הלהבה והרסיסים שיצר הפיצוץ, פגעו במר סולימן שהיה קרוב לפיצוץ בין האופנועים" (הדגשות שלי - ר.ל.ש).

מפגיעותיו של המערער, שהיו ברובן בחלק האחורי התחתון השמאלי של הגוף, ולאור קביעותיו באשר לאופן עמידת המערער בעת הפיצוץ - בין האופנועים עם הגב לאופנוע הממולכד - הסיק בית המשפט כי עיקר נזקיו של המערער נגרמו מהפיצוץ באופנוע הממולכד, וקבע כי "לא מצאתי כל נזק שנגרם לתובע ואשר ניתן לייחוס ספציפית דווקא לאש שבערה באופנוע שביטחה הנתבעת ובוודאי שלא לאש שבערה מהדלק או השמן שבאותו אופנוע. מכאן שהטיעון העובדתי של התובעים הופרך".

עוד קבע בית המשפט, כי הנזקים הפיזיים שנגרמו למערער נבעו במישרין מהפיצוץ של מטען החבלה ומגל ההדף, ולא ניתן לייחס אף אחד מרכיבי נכותו להתלקחות רכיבי האופנוע המבוטח. בית המשפט סיכום וציין כי "מר סולימן היה קורבן של אירוע פלילי ולא של תאונת דרכים, והנתבעת אינה חייבת לפצותו בגין נזקיו".

טענות הצדדים בערעור